מזרחי · שמות · פרק 7 · פסוק 22

בלטיה' לחש שאומרים בלט ובחשאי וכן תרגם אנקלוס בלחשיהון ויש לו דמיון במקר' דברו אל דוד בלט ותבא בלט אבל מלת בלהטיהם שתרגם אותה ג"כ בלחשיהון. אולי הוא מפני שאינן נשמעין בחוש השמע כמו שהלהט אינה מושגת בחוש הראי' לרוב התהפכותה ואע"פ של דעת רז"ל בלטיהם הוא מעשה שדי' ובלהטיהם הוא מעשה כשפים וכדאית' בסנהדרין פ"ד מיתות מ"מ מאחר ששניהם נעשים ע"י דבורים של לחש נקראו בשם לחש כי בלטיהם מגזרת בלט בלהטיהם מגזרת להט החרב המתהפכת שדומה שהוא מתהפכת ע"י לחש כדפי' הרב ולכן תרגם שניהם בלחשיהון ולא שהוא חולק על דברי רז"ל שאמרו בלטיהם מעשה שדים ובלהטיהם מעשה כשפים. והרמב"ן ז"ל כתב שמה שארז"ל בלטיהם מעשה שדים ובלהטיהם מעש' כשפי' הוא מפנ' שפי' בלטיהם לחש מגזרת בלט והשדי' ג"כ בלט כי הם בעלי גופות מאויר שאינו נרגש ופי' בלהטיהם לה מגזרת אש לוהט להבה תלהט והכשפים ג"כ נעשים ע"י לוהטים מלאכי אש מלהטות כמו שאמרו בש"ר בלהטיהם אלו מעשה כשפים וכן הוא אומ' ואת להט החרב המתהפכ' לפי שמעשה כשפי' ע"י מלאכי חבלה הם נעשים והנה המתרגם אע"פ שאינו חולק עליהם בעניין השדים והכשפים הוא חולק עליה' בפי' מלת בלטיהם ובפירוש מלת בלהטיהם כי רז"ל פי' שמלת בלטיהם מורה על השדים הנראים בלחש והמתרגום פירוש אותו על הדברים הנאמרים עליהם בלחש ומלת בלהטיהם תורה על הכשפים הנעשים על ידי לוהטים והמתרגם פי' אותה על הדבורים הנאמרים בלחש כדמות החרב המתהפכת שדומה מתהפכת ע"י לחש:

ויחזק לב פרעה לומר ע"י מכשפות אתם עושין כן כו'. אבל במופת המטה דכתיב ביה ויחזק לב פרעה לא כתב הרב זה מפני שאע"פ שעשו גם חרטומי מצרים בלהטיהם כן מ"מ כשראו שבלע מטה אהרן את כלם לאחר שחזר ונעשהמטה נשתוממו כלם אלא שעם כל זה נתחזק לבו שחשב שהו' מכשף גדול יותר ממכשפיו אבל במכת הדם שעשו גם חרטומי מצרים דם בלטיהם יש לו לומר תבן אתם מכניסים לעפריים: