מזרחי · במדבר · פרק 12 · פסוק 14

ואביה ירוק ירק בפניה ואם אביה הראה לה פנים זועפות. הוסיף מלת אם על מלת ואביה כאילו אמר ואם אביה ירק בפניה מפני שלא מצינו שירק אביה בפניה מעול' ולא הנזיפה בשום זמן ואיך יאמר בדרך פשיטות ואביה ירק בפניה אבל עם מלת אם יהיה פירושו אילו אביה ירק בפניה לא שירק בפניה מעולם גם פי' ירוק ירק בפני' הראה לה פני' זעופות מפני שאין הכונה בזה הריקה ממש אלא הנזיפה המתחייב' מהיריקה דאל"כ מאי ק"ו לשכינה דקאמר והלא לא היה כאן אלא נדוי ונזיפה בלבד כדכתיב ויחר אף יי' בם וילך ופרש"י ז"ל מאחר שהודיע סרחונם גזר עליהם נדוי:

הלא תכלם ז' ימים ק"ו לשכינה י"ד יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון. כדתני' בפ' כיצד הרגל והא דקתני ק"ו לשכינ' י"ד יום דמשמע דאין כבוד השכינה יתר מכבוד אביה רק הכפל אומר ר"ת משום דאמרי' בהמפלת שהאב והאם נותנין בולד כל א' ה' דברי' והקב"ה נותן בו עשרה דברי' וי"מ דנקט י"ד יום כנגד ב' הסגרות דאין הסגר פחות מז' ימים שאז המצורע הוי מצורע מוחלט והיינו דקאמר ק"ו לשכינה י"ד יום כלומר שהיא מצורעת נעלמת וכן מוכח בתוספתא דמס' מכות כל זה כתבו התוס' פ' כיצד הרגל והא דקתני אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון הוא אפי' אליבא דר"ט דלית ליה דיו דעד כאן לא קאמר ר"ט דלית ליה דיו אלא היכא דמפריך ק"ו אבל הכא דלא מפריך ק"ו אית ליה דיו דהא שבעה דשכינה לא כתיבי בקר' ואתא ק"ו ואייתי י"ד ואתא דיו ואפיק ז' ואוקי ז' ואהני ק"ו ואהני דיו אבל היכא דמפריך ק"ו עם דיו דומי' דשור המזיק ברשות הניזק דילפינן שחייב נ"ש מק"ו ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשו' הרבי' שהוא פטור החמיר עליהן ברשות הנזוק לשלם נ"ש מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבי' לשלם ח"נ א"ד שנחמיר עלי' ברשות הניזק לשלם נ"ש דכי אמרי' ביה דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברשות הרבי' ח"נ אף ברשות הניזק ח"נ אפריך ק"ו ולא אהני לן מידי דהא בלאו ק"ו נמי אית לן ברשות הניזק חצי נזק משום דבאורייתא ח"נ כתיב ביה בקרן סתמא ל"ש ברשות הרבי' ל"ש ברשות הניזק לא דריש דיו וא"ת הא הכא נמי שבעה דשכינה כתיבי בקרא דכתיב תסגר ז' ימים מחוץ למחנה י"ל דר"ט ס"ל דהאי קרא דתסגר ז' ימי לאשמועי' דדרשינן דיו הוא דאתא דאי לאו כתב הכי הוה מוקמינן לי' אארביסר ורבנן כתיב קרא אחרינא ותסגר מרים ור"ט ההוא דאפי' בעלמ' דרשינן דיו דמיתורא דקרא גמרינן לה דלא תימא שאני הכא משום כבודן של משה אבל בעלמא לא קמ"ל: