מזרחי · דברים · פרק 18 · פסוק 20

שלשה מיתתן בידי אדם. המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו והמתנבא בשם עבודת כוכבים אבל הכובש נבואתו והעובר על דברי נביא מיתתן בידי שמים שנאמר אנכי אדרוש מעמו. ובספרי ומייתי לה בפר' הנחנקין שנו שלשה מיתתן בידי שמים הכובש נבואתו כיונה בן אמתי והמוותר על דברי נביא פרש"י המפקיר שלא חשש למה שאמר לו הנביא כחבירו של מיכה ונביא העובר על דברי עצמו ושלשה מיתתן בב"ד המתנב' מה שלא שמע כצדקיהו בן כנענה ומה שלא נאמר לו כחנניה בן עוזר שהיה שומע דברי' מפי ירמיהו שהיה מתנבא בשוק העליון וחוזר ומתנבא בשוק התחתון והמתנבא בשם עבודת כוכבים ואומר כך אמרה עבודת כוכבים אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור כל אלו מפורשים בגמרא בפ' הנחנקין דהא דקאמרי שלשה מיתתן בידי שמים מקרא דוהיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש ממנו הוא דקא דרשי דאש' לא ישמע אל דברי קרי בי' לא ישמיע משמע שכבש נבואתו ולא השמיע את דברי יי' שצוהו להוכיח את ישראל או להתרו' בהם כיונה בן אמיתי וכן המוותר על דברי נביא שמפקיר דבריו ואינו חושש בהם לשון רש"י והרמב"ם בפ' י"ט מהלכות סנהדרין העובר על דברי נביא הוא בכלל אשר לא ישמע אל דברי שדברי הנביא דברי הם ובכלל זה הוא גם הנביא העובר על דברי עצמו כי דברי עצמו דברי הם ולכן כלל שניהם רש"י במאמר על דברי נביא ובשלשתן יחד כתיב אנכי אדרוש מעמו שזו היא מיתה בידי שמים והא דקאמרי שלשה מיתתן בידי אדם מקרא דאך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא הוא דקדרשי דכלהו משתמעי מהאי קרא דמאשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר משמע שהתנבא מה שלא שמע וכן מה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו בכלל את אשר לא צויתיו לדבר הוא דמאשר לא צויתיו משמע הא לחבירו צויתיו והמתנבא בשם עבודת כוכבים היינו דכתיב ואשר ידבר בשם אלהים אחרים וכין מפרשי' בפרק הנחנקין באר הטב ובשלשתן כתיב ומת הנביא ההיא שזו הוא מיתת חנק שסתם מיתה האמורה בתורה אינה אלא בחנק וכן הוא שנוי בספרי: