וי"א פתע פתאום דבר אחד הוא מקרה של פתאו'. פי' שניהם מורי' על ענין מהירות דבר שלא ירגיש אדם בו עד שיהיה כמו הפתי שעוש' כל דבריו במהירות ולא ירגיש בהם עד היותם ויהיה פתע פתאום כמו אדמת עפר ומה שכתב אחר זה מקרה של פתאום אין זה פי' מלו' פתע פתאום רק שאותו שבא פתע פתאום הוא מקרה:
קריאה במקור
מזרחי · במדבר · פרק 6 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכי ימות מת עליו באהל שהוא בו. דאל"כ למה טמא ראש נזרו אם לא היה המת באהל שהוא בו אלא שהכתוב קצר ואמר סתם וכי ימות מת וטמא ראש נזרו כי הדבר מובן בעצמו ומפני שפתע פתאום הן מלות נפרדו' דומיא דגדל פרע וחרצנים ומשרת ויין ושכר חבר גם אלה עמהם ופיר' אותם ואח"כ שב לבאר על הסדר:
ביום טהרתו ביום הזייתו. וקורא אותו טהרתו אע"פ שלא נטהר לגמרי כל עוד שלא הביא כפרתו מפני שיום הזייתו הוא קצת טהרתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341