מזרחי · בראשית · פרק 41 · פסוק 2

יפות מראה סימן הוא לימי השבע. לא בא הרב לפתור חלומות רק מפני שפתרון יוסף אינו מובן רק פתרון הבריאות והדלות לא על טוב המראה ועל רוע המרא' לפיכך הוצרך לומר שבכלל פתרון הבריאות והדלות נכלל גם זה כי כמו שהבריאות והשומן הוא סימן על השבע מצד היותו נמצא תמיד בזמן השבע לרבוי המאכל שבזמן ההוא והדלות והכחישות הוא סימן על הרעב מצד היותו נמצא תמיד בזמן הרעב למיעוט המאכל שבזמן ההוא כי טוב המראה הוא סימן על השבע מצד היות פני כל בריה יפה בחברת' בזמן השבע שאז כל אדם מקבל המבקש ממנו מחסורו בסבר פנים יפות ונותן לו די מחסורו אשר יחסר לו וההפך בזמן הרעב:

באחו באגם כמו ישגא אחו בלי מים. ופי' אגם הוא המקום שגדלים בו קנים כמו שפי' בפרשת בשלח וראייתו שאם תאמר שהוא מורה על הקנה הגדל באגם יהי' בי"ת באחו נוסף ולכן יהי' פי' ישגא אחו בלי מים יתהוה אגם בלי מים כי כמו שלא יתכן שיתהוה הגומא הגדל בו רק עם הביצה כן לא יתכן שיתהוה המקום שגדלים בו קנים רק עם המים ובהעדר המים יכרתו שניהם יחד ע"כ קנה וסוף קמלו ונקרא הויית המקום שגדלים בו קנים בשם רבוי כמו שנקרא הויית הגומא בלשון גדול באמרו היגאה גומא בלא ביצה כי לא יתכן לפרשם כמשמעם מלשון רבוי וגדול מפני שיחוייב מזה שגדול הגומא ורבוי האגם א"א בלי מים אבל הוייתם אפשר בלי מים ואין הדבר כן הלכך עכ"ל שפי' ישגא ויגאה אינו אלא על צד הכנוי שכנ' הוייתם בשם גדול ורבוי ומהתימה על הרמב"ן ז"ל שטען ואמר ואיננו נכון כי אחו שם העשב הגדל כמו היגאה גומא בלא ביצה ישגה אחו בלי מים עודנו באבו לא יקטף והנה איננו האגם כי לא יחוייב שיהי' האחו שם העשב כמו הגומא וכפל הענין במלות שונות כי יתכן שיהי' זה להשואה כי כמו שאי אפשר הויית הגומא בלא ביצה כן א"א הויית האגם בלי מים ואם בעבור עודנו באבו לא יקטף הבא אחר ישגא אתו בלי מים המורה על העשב יתכן שיהיה שב אל הגומא שבראש המקרא כמו שפירשו הרד"ק בשרש אבב והנה החכם ר' אברהם ן' עזרא שהוא ראש הפשטנים פי' באחו עמק שבו צמחים וכן פי' אותו הרד"ק ז"ל בשרש אחה ואמר או יהי' מקום הצמח נקרא על שמו והבי"ת משמשת: