ושחט לנפש כן דרכן של אמוריי' להיות משרטין בשר' כשמת להם מת. ומה שאמרו בפרק ד' מיתות שכשנפטר רבי אליעזר היה רבי עקיבא מכה בעצמו עד שהיה דמו שותת לארץ על התורה ועל המצות היה עושה ולא על המת והתורה לא אסרה זה אלא על המת בלבד כדתניא בת"כ יכול אפילו שרט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה יהא חייב תלמוד לומר לנפש לא אמרתי אלא שריטה שהיא על מת והראיה על שרבי עקיבא לא עשה זה אלא על התורה ועל המצות שהרי אמרו שם שכשהי' בוכה עקיבא ומכה בעצמו היה צועק ואמר הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותם:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 19 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341