מזרחי · בראשית · פרק 19 · פסוק 29

מה היא זכירתו של אברהם על לוט. ב"ר פירוש מה ענין זכירתו של אברה' אצל הצלתו של לוט:

כשהיה שומע לאברהם שאמר בעבורה אחותי היא שתק ולא גלה. ב"ר ולא הבינותי מה היא השאלה והתשובה הזאת כי הדברים ידועים שלוט היה חביב לאברהם אבינו כבנו כי הוא בן אחיו גם עזב ארצו מקום מולדתו והלך אחריו ואיך לא יאהב אותו והנה מסר נפשו בעבורו ורדף אחרי המלכים להצילו ונלחם עמהם לולא עזר השם כבר סכן נפשו למות מרוב אהבתו אותו ואיך לא יאמר ויזכור השם את אברהם והציל את לוט בעבורו גם התשובה שהשיב עליה מפני הטובה שעשה לאברהם שכשהיה שומע לאברהם כו' אינה נכונה כי אז היתה נכונה אלו היה כתוב ויזכור אלהים את לוט מה טובה זכר לו זכר שתיקותו ששתק בשעה שאמר אברהם בעד שרה אחותי היא כו' אבל עכשו שכתוב ויזכור השם את אברהם לא יתכן לומר שזכר את אברהם מפני הטוב' שעשה לוט עמו. ושמא י"ל שהשאלה היא שלא היה ראוי לומר בהצלתו של לוט ויזכור אלהים את אברהם אלא ויזכור אלהים את לוט כי הזכירה אינה נופלת רק על הניצול כמו ויזכור אלהים את נח והשיב שהזכירה הזאת אינה על לוט כאלו אמר ויזכור אלהים ללוט את הטובה שעשה לאברהם ובב"ר אמרו ויהי בשחת אלהים וגו' נזכר לו השתיקה ששתק לאברהם אבינו בשעה שאמר לשרה אחותי היא והיה יודע בדבר ושתק שמאמר נזכר לו שב אל לוט אלא שעם כל זה יש לשאול מדוע לא אמר נזכר הטובה שעשה לוט לאברהם שעזב ארצו מקום מולדתו והלך אחריו בכל מקום שהלך אבל הניח הטובה הגדולה הזאת והשיב על שחס על אברהם ולא גלה שהיתה שרה אשתו שזו אינה טובה אלא שלא הרע לו שזה אפילו האויב לאברהם כל ימיו לא היה מגלה סוד כזה שגילויו סבה למיתתו: