מזרחי · בראשית · פרק 18 · פסוק 2

אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם. דאם לא כן שלשה למה:

שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות. פי' וליכא למימר בחד סגי דאין מלאך אחד עושה שתי שליחות:

ורפאל שרפא את אברהם הלך משם להציל את לוט. ב"ר מפני שלא מצא גבי רפואה שידבר המלאך בלשון יחיד כמו שמצא גבי בשורה וגבי הפיכת סדום שהרי אין בכתוב רמז למלאך שרפא את אברהם אלא מדברי רז"ל הוצרך לומר ורפאל שרפא את אברהם הוא שהלך להציל את לוט פי' וכיון שמצאנו גבי הצלה דבר המלאך בלשון יחיד הרי הוא כאלו מצאנו זה גבי רפואה ומשום הכי נטה רש"י לדעת הב"ר במה שאמר רפאל הלך להציל את לוט והניח דברי הגמרא שאמרו בפ' השוכר את הפועלים ויבאו שני המלאכים סדומה דאזל מיכאל בהדיה לשזביה ללוט משום דלא מצי להביא ראיה על רפאל שרפא את אברהם שמדבר בלשון יחיד אלא לדעת הב"ר שאמרו שרפאל הלך להציל את לוט ולא לדעת הגמרא שאמר שההולך להציל את לוט היה מיכאל שבשר את שרה וא"ת כיון שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות רפאל איך רפא והציל. י"ל רפואה והצלה אחת היא א"נ בשני מקומות שאני דכיון שעשה שליחותו במקום אחד אזל ליה מעשה קמא וכשהלך במקום אחר ה"ל כאלו חזר ושלחו פעם אחרת ואין כאן שתי שליחות בפעם אחת וזהו היותר נכון מפני שבזה יתיישב שם הגמרא שאמר מיכאל הלך להציל את לוט אך קשה דאם כן בתרי סגי וצ"ע:

אבל לשון נקיה היא כלפי המלאכים. לומר בלשון על זה ועל פי פשוטו של מקרא אבל במציעא דרשו מעיקרא אתו קמו עליה כיון דחזיוה דהוה ליה צערא אמרו לאו אורח ארעא למיקם הכא: