קריאה במקור

מזרחי · שמות · פרק 22 · פסוק 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בל לשון חבלה אינו משכון בשעת הלואה אלא שממשכנין את הלוה כשמגיע זמן ואינו פורע. ולפיכך כתב אחריו עד בא השמש תשיבנו לו אבל משכנו בשע' הלואתו אינו חייב להחזי' לו כדתניא בפ' המקבל המלו' את חבירו אינו רשאי למשכנו ואם משכנו חייב להחזיר לו ואם לא החזיר לו עובר בכל השמות הללו בד"א שמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל משכנו בשעת הלוואתו אינו חייב להחזיר לו ופרש"י דקרא בחובלו לאחר הלואה כתיב אבל היכא דאתיי' ניהליה לאו חובלו הוא:
2
עד בא השמש תשיבנו לו כל היום תשיבנו לו עד בא השמש וכבא השמש תחזור ותטלנ' עד שיבא הבקר של מחר. מפני שהמובן ממאמר עד בא השמש תשיבנו לו הוא שכל היום עד בא השמש יהא בידך ואז תשיבנו לו ואין הדבר כן שהרי בכסות יום הכתוב מדבר שצריך אותו ביום ולא בלילה כדתני רב שזבי בפ' המקבל עד בא השמש תשיבנו לו זו כסות לילה ופי' רבא זו כסות העשויה למשכן בלילה לפיכך הוצרך לפרש המקרא הזה כל היום תשיבנו לו עד בא השמש שפירושו כל היום יהיה מושב לו עד עת שקיעת החמה ובעת שקיעת החמה תחזור ותטלנה ויהיה בידך כל הלילה עד הבקר של מחר שבלילה אין העני צריך בו ואם תאמר מה תועלת למלוה מהמשכין הזה מאחר שאינו יכול להחזיק בו אלא בלילה כבר אמר זה ר"מ וכי מאחר שמחזירין למה ממשכנין מעיקרא ומשני שלא תהא שביעית משמיטתו ושלא יעשה מטלטלין אצל בניו ופרש"י שלא תהא שביעית משמיטתו דנהוי משכונו בידו והמלוה על המשכון אינו משמט דמדמשכניה קנייה וכי מהדר ליה פקדון גביה ושלא יעשה מטלטלין אצל בניו שלא ימות בעוד המשכן מוחזר לו ויהא מטלטלין אצל בניו של עני ומטלטלי לא משתעבדי לב"ח:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341