דמליל יתיה את המועד דבר. פי' המועד הוא הפעול של המדבר שאלו היתה מלת אותו שבה לאברהם היה מתרגמו דמליל עמיה מכיון שהפעול של המדבר הוא הדבור דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר לא המקבל הדבור ומה שהאריך לומר את המועד דבר וקבע ולא הספיק לו לומר את המועד דבר הוא מפני שאין המועד במה הוא מועד פעול של המדבר אלא במה הוא דבור ולכך הוצרך להוסיף מלת וקבע כדי שיהיה המועד פעול מצד הקביעות של שריטה שעם הדבור לבדו אינו פעול עד שיעשה בו מעשה ורז"ל עצמם לא הוציאו השריטה אלא ממלת אותו שאינו פעול אלא בידים אך מפני שעל ידי הדבור שאמר לו למועד הזה שרט לו השריטה בכותל תלה אותו הכתוב בדבור ואמר אשר דבר אותו כאלו הוא פעול מהמדבר:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 21 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341