ר' סעדיה גאון על בראשית · פרק 23 · פסוק 6

וכוונת מה שאמרו לו: שמענו אדני, קבל מאתנו את תואר הכבוד הזה, עד שתמיד ידברו אליו כך. ולולא שקיבל לא היו רשאים (לעשות) כך. וכגון מה שנאמר ביהואש: "ואחרי מות יהוידע הכהן באו שרי יהודה וישתחוו למלך", ונתכוונו לעבדו, ולא היה (המלך) נענש על כך, אם לא למה שאמר: "אז שמע המלך אליהם". ודייקו ואמרו: "נשיא אלהים", כי הנשיאות על שני פנים: נשיא בענייני העולם הזה, כאמרך "החוי נשיא הארץ", "שנים עשר נשיאים לאמותם" ונשיא בענייני דת, ולפיכך אמרו לו: נשיא אלהים אתה בתוכנו. במבחר קברינו קבר את מתך, אלה בתי קברות של פשוטי העם, והוסיפו: איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך. כלומר, הנכבדים שבנו, וכיוונו בזה לעצמם. ותרגמתי, לא יכלה, 'לא יבכ'ל', כי מלה זו היא בת חמש הוראות: גמירה ככ': "ויבן שלמה את הבית ויכלהו"; כליון, ככ': "ושבט עברתו יכלה"; קמצנות, ככ': "ולכילי לא יאמר שוע"; וכליאה, ככ': "לא תכלה רחמיך ממני", ויכולת, ככ': "ולא יכלה עוד הצפינו" והנטיות בפועל שלהן שונות.