ר' סעדיה גאון על בראשית · פרק 24 · פסוק 12

(כי במתפללים יש) ה' מדרגות מהם שנענים טרם יקראו. כנאמר: טרם יקראו ואני אענה, ומהם (הנענים) לפני סוף תפילתם, ככתוב: ויהי טרם כילה לדבר, ויש נענה סמוך לתפילתו, ככתוב: ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה. ויש נענה זמן מה אחרי כלותו את תפילתו, ויש נענה אחרי זמן ארוך, ככתוב: ויהי מקץ עשרת הימים ויהי דבר ייי אל ירמיהו, ועוד: שלשה שבעים ימים, ועוד: וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון. השאלה המתבקשת כאן ביותר היא: כיצד אפשר שתפילתו של עבד אברהם היתה יותר מהירה להתקבל מתפילתו של משה רבנו? ויש בזה שתי תשובות: א. עבד אברהם התפלל על הטובה ומשה ביקש נקמה, ודרכו של אלהים למהר בהטבה ולא למהר בעונש. ב. והוא החזק ביותר, עבד אברהם בקשתו היתה לעצמו, וכל כמה שמיהרו להשיב לו היתה ידיעתו יותר ודאית שבקשתו נתמלאה. אבל משה ביקש שבני ישראל יראו את כח (ה') ואת האות באופן גלוי, ולו נעשה האות טרם כלותו לדבר לא היו השומעים מכירים שזה אות, אלא היו חושבים שזה תחבולה (מצדו) לאחר שראה שנעשה הדבר דיבר את דבריו כדי לטעון שהדבר בא על ידו.