ר' סעדיה גאון על בראשית · פרק 24 · פסוק 4

כי אם אל ארצי, כלומר אל המזרח, ואל מולדתי, הנהר המיוחד. וקיצר כאן והשמיט מה (שיאמר) כשיחזור (על הדברים) אחרי כן: אם לא אל בית אבי. [אבי], כלומר סבי. ואל משפחתי, המשפחה בכלל. ויש שואלים לאמור: האם לא היו אנשי משפחתו גם כן עובדי עבודה זרה, כנאמר: תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ואברהם אמנם יצא מכללם, כנאמר: לא שערום אבותיכם? ונאמר בזה שני דברים: א. ידע שאנשי משפחתו קרובים יותר לשמוע לו ולהתגייר. ב. ראוי היה יותר שיטפל באנשי ביתו ויגייר אותם. ועוד אנו שואלים: לולא השביעו והלך והביא לו נערה שלא ממשפחתו, האם לא היה אברהם מכיר בזה על פי לשונה ודבורה ומשאלתה? אלא התכוון לחסוך טרחה ממנו וממנה ומעבדו.

ולקחת אשה לבני ליצחק, מלמד שמקדשין על ידי שליח, מאחר שהיא (מלת ולקחת) בין אנשי אומתנו אחת משש עשרה לשונות של קידושין המקובלות: הרי את אשתי, ככתוב לזאת יקרא אשה, וכן לי, ועזרתי, ונגדי. ככתוב: אעשה לו עזר כנגדו, וכן צלעתי, וסגורתי, ותחתי, ככתוב: ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה, וכן יחידתי, ככתוב: והיו לבשר אחד, וכן יעידתי: ככתוב: אשר לו יעדה, וכן חרופתי, ככתוב: והיא שפחה נחרפת וכן ארוסתי ולקוחתי וקנויה לי, כידוע, וכן שלי, ברשותי וזקוקה לי, לשונות המשנה.