אז הוחל לקרוא בשם ייי, המאמר הזה מתפרש ב־4 אופנים: א. והוא הקרוב ביותר ללשון הכתוב, שבימי אנוש התחילו האנשים לצרף את שם אלוהים לשמותיהם, כגון השמות מחויאל ומתושאל, כי שת ואנוש הם כנגד חנוך ועירד, וקין קדם להם בדור אחד. ואחרי שנולד אנוש נתנו השמות מחויאל ומהללאל והרחיבו עוד לימואל ויחלאל, ועמי־שדי, וצורישדי, ושריה ואמציה וכדומה. ב. התחילו לקרוא בשם ייי בציבור ועשו לעצמם מקומות מסגד וכנסיות, ככתוב: לקרוא כולם בשם ייי. ג. התחילו לקרוא בשם ייי למי שאינו אלוהים, לצורות ולתמונות ולפסילים ככתוב: ויאמרו אלה אלוהיך. ד. חיללו את הקריאה בשם ייי וזלזלו בתפילה. לפי הפירוש הרביעי המלה הוחל היא מגזרת חלל שתרגומה בערבית: בד'ל ככתוב: ואחל בתוכם. וכמה מן הקדמונים מעדיפים את הפירוש האחרון מן הראשונים, וכח המסורת במקומו עומד, בלי ספק.
קריאה במקור
ר' סעדיה גאון על בראשית · פרק 4 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000364627/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 76b04abdfd370d019f22ef6f4de417dc13ae5c9de5cd7509a2685775025123a1