(מצות) על כן, באשר אדע שיש עת שתבא במשפט על כל נעלם, אהבתי מצותיך, באשר ידעתי שיש השגחה ושכר ועונש, ואוהבם יותר מזהב ומפז שהוא המועיל, כי הם לא יועילו להציל מענשך, כמ"ש לא יועיל הון ביום עברה אבל צדקה תציל ממות:
קריאה במקור
מלבי"ם על תהילים · פרק 119 · פסוק 127
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3eb5e5c6ce403d26e282c6f5e828cc7875305f92727723dfeddfdb88dae2ff80