(ז-ח) כמו פולח, כי דוד ואנשיו היו בצד ההר על גובה ההר, והיה דעתם שאם יגיעו שאול ואנשיו אליהם, ידלגו מן ההר אל המורד ומשם יברחו אל המדבר, והגם שהיה סכנה בדילוג זה שלא יפזרו עצמותם, היו בוטחים בה' שיצילם גם מסכנה זאת, וע"כ אמרו גם אם יפזרו עצמינו לפי שאול כמו פולח ובוקע בארץ, דהיינו הגם שנפול מהסלע לעומק שאול, ועצמינו יפזרו על ידי הנפילה הזאת כאלו נפלחה ונבקעה האדמה אשר תחתינו, בכ"ז אחר שבך ה' חסיתי אל תער נפשי, בכ"ז נפשי לא תתער ותתרוקן מן הגויה, אחר שחסיתי בה' אנו בטוחים שהגם שיפזרו עצמינו תשאר נפשינו בחיים, כ"ז דברו בעת נשמטו בידי סלע, כמראים גודל בטחונם בה' שישים נפשם בחיים בכל אופן:
קריאה במקור
מלבי"ם על תהילים · פרק 141 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3eb5e5c6ce403d26e282c6f5e828cc7875305f92727723dfeddfdb88dae2ff80