ביום ההוא. כאומר אבל אחריתו עדי אובד כי ביום ההוא יגלח וכו׳ והתער הוא משל על החרב והתגלחות על ההרג:
קריאה במקור
מצודת דוד על ישעיהו · פרק 7 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
השכירה. כי התער ששוכרין אותה בדמים היא חדה מאד:
בעברי נהר. באנשי עבר הנהר ובמי במלך אשור:
את הראש. יגלח את שער הראש ואת שער הרגלים רצה לומר השרים ויתר העם:
וגם את הזקן תספה. התער ההיא תכלה גם שער הזקן וזהו סנחריב כי גם הוא נהרג אז מבניו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0724430195ac00685e6ea8c147573eef50a09060f8b9d8d4f6a8b7e944f4fe41