אבן עזרא על עזרא · פרק 1 · פסוק 1

משית רוח בן בטוח, שוכן בלבב ברי מחשב, הוא יורני לשכיל סודות, קנין שכל מנהו בהיר, מואס חמוץ שונא יהיר, חלקי עזרא סופר מהיר.

ובשנת - מלת בשנת דבקה במלת אחת כי כל שם מספר ושם דבר שנים, רק להורות באיזה זמן ממספר האחדים היה כן יתמך הדבר לאחד מהמספרים, כאשר מצאנו בשנת שלש בשנת שבע גם כן המספרים דבקים בדברים, להודיע ולהורות מהם מה הם הדברים כאמרנו, שני אנשים שלשת הנפת ארבעת ימים שמונת הבקר ופי' בשנת אחת למלכו על בבל, כי מקדם היה מלך פרס ומלת אחת אמרו המדקדקים שהיא חסרת דל"ת אחדת ואותיות העקר שהם דג"ז קט"ף ע"ץ חס"ד אינם נגרעים לעולם זולתי הכפולים המדומים מהעי"ן והלמ"ד. והנכון להיות אחד לזכר ואחת לנקבה שתי לשונות בענין אחד ושנים שרשים וכן אחד עשר ועשתי עשר בענין אחד:

לכורש - יש אומרים: שהמלה נהפכת מן וכשר הדבר כי כבר כנהו בשמו הנביא ישעיהו על הכשרון שיעשה עם ישראל, וזהו שאמר: הוא יבנה עירי וגלותי ישלח.

לכלות - לעת כלות דבר השם שיצא מפי ירמיהו שיפקדם לפי מלאת למלכות בבל שבעים שנה, ויוציאם מעבדות, כי כן כתוב בדברי הימים ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס, כי בשנת אחת לכורש היו נ"ב לחרבות ירושלים ובטלה העבודה, עד רצתה הארץ את שבתותיה ובשנת ב' לדריוש נשלמו ע' שנה לחרבת עיר הקדש, כי כן כתוב: אשר זעמת זה ע' שנה.

העיר ה' את רוחו - לבנות עירו.

וגם במכתב - נחתם עם טבעתו.