רבינו חננאל על שמות · פרק 14 · פסוק 31

ויאמינו בד' ובמשה עבדו. האמונה מתחלקת לארבעה חלקים. אמונה בהקדוש ברוך הוא שנאמר (דברי הימים כ"ב) האמינו בד' אלהיכם ותאמנו וזהו שכתוב ויאמינו בד' ובמשה עבדו. אמונה בנביאים שנתחייבנו לשמוע דבריהם שנאמר (ישעיה נ"ג) מי האמין לשמועתנו. אמונה בעולם הבא שיש להאמין כי יש עולם הבא ויש שכר טוב מעותד לצדיקים, וזהו שאמר דוד ע"ה (תהלים כ"ז) לולא האמנתי לראות בטוב ד' בארץ החיים. אמונה בביאת הגואל שזה פנה גדולה בתורה זהו שאמר (ישעיה כ"ח) הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש. וכל המאמין יש לו זכיות הרבה שנאמר באברהם שהיה שורש האמונה (בראשית ט״ו:ו׳) והאמין בד' ויחשבה לו צדקה. והנה הוא זוכה לגן עדן שנאמר (ישעיה כ"ו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים. וזכה לחיי העולם הבא שנאמר (חבקוק ב׳:ד׳) וצדיק באמונתו יחיה. ומי שאינו מאמין בכל אלו עליו הכתוב אומר (איוב ט"ו) לא יאמין שוב מני חושך וצפוי הוא אלי חרב. ואינו זוכה לגאולה שנאמר (יחזקאל כ׳:ל״ז-ל״ח) וברותי מכם המורדים והופשעים בי. וכתיב (תהלים ל"א) אמונים נוצר ד' ומשלם על יתר עושי גאוה. פירש ד' יתברך נוצר אמונים ואל אותם שאין בהם אמונה משלם ענשם כי הם עושים בגאוה. ואינו זוכה לחיים שנאמר (חבקוק ב׳:ד׳) הנה עופלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה: