וישאלו איש מאת רעהו וגו' כלי כסף וגו'. אין שאלה זו כשאלה האמורה בכלים (פ' משפטים כ"ב י"ג) שהוא שאלה על מנת להחזיר. אלא צוה שישאלו מהם במתנה. והקדוש ב"ה יתן להם חן בעיני המצרים ויתנו להם. ואין זה גנבת דעת שיצוה בה הקדוש ב"ה חס ושלום. אבל היה הדבר מותר להם שהרי העבודה שעשו להם אין לה ערך ואין לשכר המלאכה ולשוויה סוף ותכלית. והלא דין תורה היא בעבד שעבד את אדוניו שבע שנים שהוא חייב בהענקה שנאמר (דברים ט"ו) וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם הענק תענק לו מצאנך מגרנך ומיקבך. על אחת כמה וכמה המצרים שהיתה אצלם עבודת ישראל של רד"ו שנים:
קריאה במקור
רבינו חננאל על שמות · פרק 11 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Migdal Chananel, Berlin, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001920316
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c123e972b2618c5294700a3191b17f12e9ea2e1904e9d0482acb484337e3d299