ושאלה אשה משכנתה. חס ושלום שיתיר הקב"ה לגנוב דעת הבריות שישאלו מהם כלי כסף וכלי זהב. ולא ישיבו להם. אבל לשון ושאלה הוא שתתן לה במתנה. שכן מצינו בגדעון (שופטים ח') ויאמר אליהם גדעון אשאלה מכם שאלה ויתן לי איש נזם שללו וגו'. וכן מצינו בבת שבע (מ"א ב') שאלה אחת קטנה אנכי שואלת מאתך יתן את אבישג השונמית וגו'. הרי מתנה שנקראת בלשון שאלה. ומה שאמר ושאלה אשה משכנתה היה לו לומר ושאל איש מאת המצרי. אבל זה קל וחומר כי אם לנשים היו נותנים מתנות כל שכן לאנשים. וכמהו (ישעיה ל"ג) מרבה פסחים בזזו בז קל וחומר הרצים:
קריאה במקור
רבינו חננאל על שמות · פרק 3 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Migdal Chananel, Berlin, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001920316
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c123e972b2618c5294700a3191b17f12e9ea2e1904e9d0482acb484337e3d299