נקם ינקם. מה שהוציאו בלשון נקמה לפי שהאדון נתכוין להמיתו כשמת תחת ידו. ובא לו בדרך ערמה כאדם הרוצה להנקם מאויביו אבל לא שימיתנו וכיון שהיתה כונתו להמיתו לכך הוציא הכתוב מיתת האדון בלשון נקמה. כלומר אף האדון נקום ינקם:
קריאה במקור
רבינו חננאל על שמות · פרק 21 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Migdal Chananel, Berlin, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001920316
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c123e972b2618c5294700a3191b17f12e9ea2e1904e9d0482acb484337e3d299