רמב"ן על במדבר · פרק 10 · פסוק 17

וְהוּרַד הַמִּשְׁכָּן וְנָסְעוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי – מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי אַחֲרֵי נְסֹעַ דֶּגֶל יְהוּדָה יַתְחִילוּ בְּפֵרוּק הַמִּשְׁכָּן, וּתְחִלַּת פֵּרוּקוֹ שֶׁיָּבֹא אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהוֹרִידוּ אֶת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה וְהוֹרִידוּ" וְגוֹ' (במדבר ד׳:ה׳), כְּלוֹמַר בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה הָרִאשׁוֹן. וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִימוּ לְכַסּוֹת הָאָרוֹן וְכָל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, יוֹרִידוּ הַלְוִיִּם הַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ וְיִטְעֲנוּ עַל הָעֲגָלוֹת, וְיִסְעוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי אַחֲרֵי דֶּגֶל יְהוּדָה, וְהָאָרוֹן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ עוֹמְדִים מְכֻסִּים וּנְתוּנִים עַל הַמּוֹטוֹת עַד שֶׁנָּסַע דֶּגֶל רְאוּבֵן. וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ ״וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת״ (במדבר ב׳:י״ז), שֶׁיִּסַּע אֹהֶל מוֹעֵד וְכָל מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת הַנִּזְכָּרוֹת, כִּי הַגֵּרְשֻׁנִּים וְהַמְּרָרִים נוֹסְעִים בֵּין דֶּגֶל יְהוּדָה לְדֶגֶל רְאוּבֵן, וְהַקְּהָתִים נוֹסְעִים בֵּין דֶּגֶל רְאוּבֵן לְדֶגֶל אֶפְרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׁ עוֹד. וְיַזְכִּיר הַטַּעַם, שֶׁיָּקִימוּ הַמִּשְׁכָּן טֶרֶם בּוֹאָם (במדבר י׳:כ״א). אֲבָל בַּבָּרַיְתָא שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (פרק יג) רָאִיתִי כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְנָסַע דִּגְלוֹ שֶׁל יְהוּדָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּסַּע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה״ (במדבר י׳:י״ד). נִכְנְסוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וּפֵרְקוּ אֶת הַפָּרֹכֶת וְכִסּוּ בָהּ אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה״ וְגוֹ' (במדבר ד׳:ה׳). תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן. מִיָּד נִכְנְסוּ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי וּפֵרְקוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְטָעֲנוּ אוֹתוֹ בָּעֲגָלוֹת וְהֶעֱמִידוּהוּ עַד בֹּא בְּנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהֵקִימוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן עַד בּוֹאָם״ (במדבר י׳:כ״א). תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ, וְנָסַע דֶּגֶל אֶפְרַיִם. מִיָּד נִכְנְסוּ בְּנֵי קְהָת וּפֵרְקוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ וּטְעָנוּהוּ בַּכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכִלָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו״ וְגוֹ' (במדבר ד׳:ט״ו). וְשֶׁמָּא כָּךְ פֵּרוּשָׁהּ, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ לִנְסֹעַ דֶּגֶל רְאוּבֵן, וּמִיָּד מַקְדִּימִין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי וּפֵרְקוּ הַמִּשְׁכָּן וְנָסְעוּ קֹדֶם בְּנֵי רְאוּבֵן. וְכֵן תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ שֶׁיִּסַּע דֶּגֶל אֶפְרַיִם, וּמַקְדִּימִים בְּנֵי קְהָת וְטוֹעֲנִין כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ עַל כִּתְפֵיהֶם וְנוֹסְעִים קֹדֶם בְּנֵי אֶפְרַיִם. לִמְּדוּ עַל נְסִיעַת הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ בִּתְקִיעוֹת וְתֵכֶף לָהֶם נְסִיעַת הַדֶּגֶל שֶׁאַחֲרֵיהֶם: