וארעה - הנה הטעם כי השם ירעה אותם עתה לפני בא עת עמידת החשמונים, ועתה יספר דרך משל. גם נכון הוא שקראן צאן ההרגה, כי כן היו בגלותם אל בבל על כן יספר הרעות שעברו עליהם ועתה בשובם לירושלם ירעם.
קריאה במקור
אבן עזרא על זכריה · פרק 11 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וטעם לכן עניי הצאן – בעבור שיש בצאן עניים הוצרכתי לקחת שני מקלות ואלה הם זרובבל פחת יהודה ונחמיה התרשתא, וכתוב על נחמיה: אחרי מות זרובבל גם אותי צוה להיות פחה בארץ יהודה וקראו נועם, מגזרת נעים, וחובלים מגזרת תחבולות, ונקראו מקלות ולא רועים, כי לא היו מלכים.
והנה ארעה את הצאן - בראשונה, כי ישראל עם זרובבל באו.
וטעם וארעה את הצאן – עד זמן ידוע שמתו שלשה רועים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ibn Ezra on Zecharia -- Daat
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/parshanut_hamikra/full-text/eben-ezra/zecharya
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 7 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 217179a0e1b5d3c502c3adcf0c5899c1df7e1c20a2094b2ddc1821e47a8d47dd