וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ראוי היה שיאמר בתחלה ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ואח"כ יאמר וימל אברהם את יצחק בנו שבתחילה נולד ואחר כך מל אותו. והתשובה שהבן שנולד מזקן וזקנה ובא בכל כך תאוה ולאחר יאוש והוא בן זקונים מסתמא הוא חלוש והיה ראוי להמתין למולו עד חדש ימים שמה שצוה לו הקב"ה בן שמנת ימול לכם כל זכר דוקא בבריא לא בחלוש והיה ראוי לאחרו לזה אמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים עם היות שאברהם בן מאה שנה בהולד לו את יצחק בנו:
קריאה במקור
תולדות יצחק על התורה · בראשית · פרק 21 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992