ועשית שלחן טעם השלחן בלחם בבית השם לשתחול בו הברכה והיה נאכל לכהנים והיה מספיק מעט שכל כהן שהיה מגיעו כפול היה שבע וע"כ נקרא שלחן שה' שולח ברכתו בלחם שעליו ומשם משתלחת הברכ' בכל המזונות ובא שובע לכל העולם והברכה זו יש מיש לא מאין והעד אלישע אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן ואליהו בכד הקמח ונ"ל שזהו סוד הפיאה וזה הוא שאמר אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו. ובמדרש שטי"ם שלום טובה ישועה מחילה והשלחן מזבח כפרה לאדם והלחם שעל השלחן חשוב כקרבן אם מאכיל לעניים ואמרו רבותינו ז"ל והמזבח עץ ג' אמות וגו' וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' פתח במזבח וסיים בשלחן אלא בזמן שבית המקדש קיים אדם מתכפר ע"י מזבח ועכשיו ע"י השלחן. ומנהג חסידים שבצרפת שעושים משלחנם ארון לקבורה לומר שהאדם לא ישא מאומה בידו ולא ילונו בעמלו אלא הצדקה שעשה והטובה שמטיב על שלחנו וזהו אמרם המאריך על שלחנו מאריכין לו ימיו ושנותיו:
קריאה במקור
תולדות יצחק על התורה · שמות · פרק 25 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992