קריאה במקור

תולדות יצחק על התורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 37

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
את שני בני תמית זהו טפשות גדולה וכי יעקב יהרוג אנשים וכל שכן בני בניו וכ"ש שלא חטאו ואף ראובן לא חטא שאם לא יביאנו היה אנוס שברצונו היה מביאו לאביו:
התשובה שאמר אותי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי היו כולנה ובאמרו עלי היו כולנה מורה שדעתו שאין בניו מצטערין לאידו וכאלו שמחים בו ולהורות ראובן ליעקב שאינו כן אמר את שני בני תמית לפי שתשובת יעקב לזה ראוי שתהיה וכי בניך הם ולא בני לשאמיתם וזה לפי שאז ישוב ראובן אל אביו וכי בניך הם יוסף שמעון ובנימין ולא אחינו והלא אנו מצטערים בצערם יותר מאתה על בני שיותר קורבה היא האחים אלו עם אלו שהם ראשון בראשון מיעקב עם בני בניו שהם ראשון בשני:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992