ועיני ישראל כבדו מזוקן היה ראוי שיאמר זה קודם שיאמר מי אלה ויהיה טעם למה שאמר מי אלה ולמה לא הכירם שי"ז שנה היה רגיל עמהם לפי שעיני ישראל כבדו מזוקן ולא אחר שאמר ויאמר מי אלה ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם. והתשובה שהרוצה לברך או לקלל צריך לתת עיניו בו לשתחול הברכה או הקללה כאמרם ז"ל נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות וכן בבלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וקבנו לי משם לזה אמר א"א שיחול הברכה עליהם מצד נתינת עיניו בהם שעיני ישראל כבדו מזוקן ולכן הוצרך לשום זרועותיו עליהם ולנשקם ולחבקם לשבזה ידבק נפשו בהם ותחול הברכה:
קריאה במקור
תולדות יצחק על התורה · בראשית · פרק 48 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992