אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך היה ראוי לומר אם כה אומר לשון הווה לא לשון עתיד. והתשובה שלבן היה רואה שהקב"ה עושה רצונו של יעקב שכשהתנאי היה נקודים היו יולדות נקודים ואם היה התנאי עקודים היו יולדות עקודים אז חשב לבן לעשות דבר שהקב"ה לא יוכל לו והיה מתנה נקודים קודם שיתעברו שיודע שיתעברו נקודים כרצון יעקב ואחר שהיו מעוברות נקודים לדעת לבן אז היה אומר עתה אני מתנה עקודים וחשב לידע יותר מהשם יתברך והקב"ה שיודע תעלומות לב היה יודע קודם העיבור מה שיהיה עתיד לבן להתנות אחר העיבור והיה עושה שיתעברו ממה שאחר העיבור היה עתיד לבן להתנות וזה שאמר אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך אם כה עתיד לומר נקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקודים:
קריאה במקור
תולדות יצחק על התורה · בראשית · פרק 31 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992