כי ידין ה' עמו להענישם ועכ"ז על עבדיו יתנחם וכל כך יענישם עד שיראה הקב"ה כי תלך כח יד ישראל ושיאפס ויכלה העצור כמו מי יעצור בעמי כלומר הגדולים ועזוב שיהיו ישראל נעזבים ולא נעזרים או עזוב מחוזק כמו שנאמר ויעזבו את ירושלים ואמר הקב"ה אי אלהימו הע"ז הצור שחסיו בו ישראל אשר חלב זבחימו של ישראל יאכלו ישתו הע"ז יין שלהם יקומו ויעזרוכם יהי עליכם סתרה ואחר שסיים זה החלק התחיל חלק ו' בפורענות שיביא הקב"ה על עע"ז ואמר כי אשא אל שמים והיה לו לומר אוריד אל שמים אבל הכוונה כי אז יהיה ההשגחה בארץ בינינו ולכן אמר אשא אל שמים ידי שאשנן חרבי ואני אשב לדין אשיב נקם וגו' ואשכיר חצי מדם מצד דם של החלל והשביה שהרגו ושבו לישראל ובראשו יפרע לו האויב:
קריאה במקור
תולדות יצחק על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992