את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' כל מקום שנאמר אני ה' לחומר המצוה לשכר גדול או לעונש גדול ולפי ששתי מצות אלו חמורות אמר בהם אני ה' שהמלך שמצוה לעבדו ואומר לו עשה כך אני המלך המצוה הוא לחוזק הצווי לעונש גדול או לשכר גדול וכן במדרש צא ולמד מתן שכרן של מצות כשאמר פרעה אני פרעה כמה גדלו ונתן לו שכר שנאמר ויסר פרעה את טבעתו הקב"ה שאמר על כל מצוה אני ה' ע"א כ"ו ללמדך שאין קצבה למתן שכרה פירוש שכל המצוה שאמר בה אני ה' יש בה שכר עצום ולזה הזהיר שלמה ע"ה שנשמור כל מצוה שהזכיר בה אני ה' שהוא דבור המלך זהו שאמר אני פי מלך שמור:
קריאה במקור
תולדות יצחק על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992