תולדות יצחק על התורה · בראשית · פרק 47 · פסוק 8

ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם. יש להקשות אם היה מת עתה יעקב אמר כראוי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי אבל אין זו שעת פטירתו אולי ישיג יותר משני חיי אבותיו. ועוד שהיה די שיאמר ימי שני מגורי ק"ל שנה מעט ורעים מה צורך לחזור ולומר היו ימי שני חיי. ועוד למה אמר מגורי שפרעה שאל לו ימי שני חייך והיה לו להשיב ימי שני חיי ק"ל שנה. ועוד למה אמר פעם אחד מגורי ופעם אחד חיי. ועוד מיותר הוא בימי מגוריהם. והתשובה לכולן שהכוונה במגורי הוא כמו מגור מסביב ור"ל מגורי בכאן צער וטלטול ויגון ופחד ולפי ששני חיים רצה לומר חיים טובים לזה אמר ימי שני מגורי ק"ל שנה שלפי שפרעה אמר כמה שני חייך ולשון זה הוא חיים טובים לזה השיב יעקב לא היו לי חיים טובים אלא כל ימי רעים וזהו שאמר ימי שני מגורי ק"ל שנה ועוד אומר לך שימי שני חיי שנראים כטובים אפילו אותם שאינם כל כך רעים מעט ורעים הם ימי שני חיי כלומר הטובים הם רעים ואלו הטובים שלי אינם כל כך טובים כמו הרעים של אבותי שהרעים של אבותי הם יותר טובים מהטובים שלי וזה הוא שאמר ולא השיגו וגו' כלומר לא השיגו בטובה את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם שהם הרעים שלהם ובזה הותרו כל הספקות. ויש לשאול עוד אינו מדרך המוסר שיתאונן אל המלך שאינו בנו והתשובה שיעקב זקן מאד ופרעה תמה על זקנתו שאין בזמנו מאריכים ימי' כ"כ ולכן שאל כמה ימי שני חייך שלא ראיתי זקן כמותך בכל מלכותי והשיב שאין ימיו אלא מאה ושלשים ומעט הם כנגד שני אבותיו שחיו יותר אבל מפני היותם רעים בעמל ואנחות שיבה זרקה בו ונראה זקן מאד: