קריאה במקור

תולדות יצחק על התורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
נקום נקמת בני ישראל אחר תאסף בעבור שאמר לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו הנה שיש התרה לנדר וחשב מרע"ה אולי ג"כ יעשה הקב"ה התרה לנדר שאמר לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם לזה סמך לזה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך. ובמדרש הקב"ה אמר נקמת בני ישראל ומשה אמר נקמת ה' אמר משה להקב"ה אלו היינו ערלים או עובדי ע"ז לא היו שונאים אותנו ועל מה שונאים אותנו על התורה והמצות א"כ הנקמה שלך לז"א נקמת ה' שהעומד כנגד ישראל כעומד נגד הקב"ה שנא' כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש ומי הם על עמך יערימו סוד. ויתכן שהקב"ה אמר נקום נקמת בני ישראל על מה שחטאו המדינים כנגדי איני חושש כ"כ אבל על הרעה אשר עשו לישראל אני חושש מאד ולכן נקום נקמת בני ישראל ומשה אמר על הרעה שעשו לישראל אינם חוששים כ"כ אבל מה שחטאו לש"י חושש מאד ולז"א לתת נקמת ה' במדין:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Toledot Yitzchak, Warsaw 1877
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002063331/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 50acf6b2f25e4a7b617cf28bfa4a70f9fe841bf542d5f42cc200a8a6247c8992