ואין לומר שלא ניתנה עדיין תורה ועל כן לא זעקו אליו יתברך זה אינו כי הלא אפילו לבהמות ארץ נתן בלבם לישמר מן החמס וזהו מלפנו מבהמות ארץ למודים שבין איש לרעהו כענין הנמלה שגרגיר חטה שנגעה חברתה מריחה ומניחה והחתול שלא יריח חבירו ריח רע מכסם צואתו והאיל שעל ידו פוקד הוא ית' במים את כל חיות השדה חבריו וכן ע"ד זה כמ"ש ז"ל ומעוף השמים שהיונה לא תחלוף בת זוגה ומרחמי הנשר על גוזליו והחסידה שעושה חסידות עם חברותיה וההיקש בדברים אלו אך אין זה רק כי להשרישנו במצות שבין אדם לחברו זולת ציוויו יתברך הטביע בבעלי חיים שנלמוד מהם למה שזולת עבור ציוויו יתברך גם מזיק לחברו מה שאין כן למה שבין אדם למקום שאין שם כי אם בחינת עבור מצותו יתברך וזה מלפנו מבהמות ארץ ועל כן אמרתי לך כי מרוב עשוקים יזעיקו את המלאכים הממונים למעלה לפניו יתברך עד יענה אותם אלא שלא זעקו אל ה' כמדובר:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 35 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b