ושמא תאמר שאם כן לא בדעת דברתי שאלתי אם יש לי תקוה הנני מפרש כי ויואל אלוה כו' לומר הנה רוחי בקרבי על דרך נס היא עומדת לעוצם שברון גופי כנז' למעלה. נמצא כי כל עוד נשמתי בי אין קצה לגודל צערי והנה אם רצון אלהי הוא לדכאני יאמר די לצרה ביום אחד או יומים כי איני קץ ביסורים רק שיתר ידו אחר כך ולא יעשה כמי שיעמידוהו לפני אש ואחר החלו לישרף ימשיכוהו לאחוריו ברשת ברגליו למען יעמוד ימים רבים בסער מתחולל שמבקש מהשליט יתר ידו מלהמשיכו לאחור למען מהר מיתתו להמלט מצערו כי טוב מותו מחייו וזה יאמר יתר ידו מלעכב נפשי בגופי ויבצעני לשני חלקים הגוף לבד והנפש לבד. או נדקדק ע"ד זה אמרו ידו במ"ש ז"ל כי כשאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונו מת נתונה באוצר והוא כי היא בידו שמקיימה בידו תוך הגוף חוץ מאיכותה ובזה יאמר מי יתן יתר ידו מלקימה בי ויבצעני לשנים כאמור:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 6 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b