ועל השנית שיעצת אותי לבל אוכח עמו יתברך תמה אני עליך כי הלא שומע לעצה חכם מה שאין כן המשולל חכמה שלא יקבל עצה ועל כן מה יעצת למי שאין לו חכמה כמור שלא יקבלנה ואם לא לתת עצה כוונת רק להודיע תושיה היא חכמה אם אקבל ואם אחדל הנה לא היה צריך כי הלא כבר ותושיה לרוב הודעת במענותיך הקודמים. או יאמר אם דעתך להודיע מוסר להתיש גדר האדם לפני קונו באמרך מה יצדק אנוש עם אל כו' הלא גם מזה ותושיה לרוב הודעת במאמריך הקודמים ומה בצע לחזור להודיע גם בפעם הזאת:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 26 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b