חלקת מחוקק על איוב · פרק 38 · פסוק 12

המימיך צוית כו'. אמר לו הוא יתברך הלא אשר חפצת לווכח עמי הוא כי ראית ענין רע תחת השמש כי מקום הצדק כמוך רבו יסוריך אך רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל יבלו ימיהם בטוב עד יום מותם לא ירגישו אפילו צער מיתה כי ליום אד יחשך רע כו' והיו מצרים את זולתם ולמה לא הראה הוא יתברך בדמעת העשוקים לראות נקמתם מאויביהם הנני בא להשיבך והוא כי על הנוגע אליך כי צדיק אתה זאת תשובתי כי המימיך צוית בקר כו' והוא כי הנה אין מקום בקר אור אם לא על השחר שהוא שחרות מעט כי אין לך אדם שלקבל בקר אור העולם הבא והתחיה לא יצטרך צער מה למרק איזו חלאה לינצל מגיהנם הנפש ומרמה ותולעה הגוף והנה ביסוריך אלה נטהרת לקבל אור בקר בלי מירוק גיהנם ורמה לגוף כי יסוריך אלה היו לך כשחרות שערם בוקר וזרח לך מעתה ועד עולם אור זרוח לצדיק וזה אמר המימיך צוית וכו' לומר האם מימיך צוית לאיש בקר יעשה לך דבר פלוני האם הודעת לו סימן לדעת נקודת הבקר באמור לו שמקום הבקר הוא השחר כי אחר השחרות מיד יאיר הבקר והוא כי אומרו ידעת בחירק היו"ד הוא כאומרו הודעת ושיעור הכתוב המימיך צוית בקר שהוצרכת להודיע לסימן הבקר שהשחר הוא מקומו שבו שורה מיד כלומר כי הוא פשוט לבא אור בקר אחר שחרות השחר כלומר כי כך הוא פשוט שבקר אור העולם הבא הוא סמוך אחר שחרות היסורין והנה באו ולא יהיה לו עוד שחרות כי אם אור: