במה שאם און בידך עדיין הרחיקהו במה שתעשה הפכו שהוא תת בידך צדקה והלוות לעני באופן שאך רחוק יהיה עשות בידך און כי הלא תפשת הקצה האחר וכן תשוב מכל עולה שהיית עושה עד כה או שוכני אהליך וזהו ואל תשכן באהליך עולה כענין משתאות בניו והמתיק לשונו באומרו אל תשכן שאינו צודק רק בבעל חי השוכן אתו אך כוון לומר כי בעולה שיפעל איש נעשה כח טומאה השוכן אתו ועולה ומקטרגו וכאשר לא סר מרעתו דבק בידו הפועלת וכאשר ישוב מרעתו לבלתי עשות יוסר מידו אך אם עדיין לא שב וטהר ביתו מאותו עון אותו הכח שוכן בביתו מקוה עד עת מצוא מקום להחטיאו בו כאשר בתחלה ועל זה אמר אל תשכן באהליך עולה כי שם העולה הוא שם הטומאה הנעשית בה כנודע:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 11 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b