יבלו כו'. אמר כי יבלו ימיהם ולא יבלו גופם כי אם כחם עד שיבה ככחם בבחרות וכל זה להיות בטוב ואלו היו חרצובות למותם שהיו גוססין יום או יומים החרשתי באמור הנה בשעת יציאת נפש התחילו לידון על רוע מעלליהם אך לא כן היה רק וברגע שאול יחתו בלי צער. או שיעור הכתובים הנה אפילו צער גידול בנים לא היה להם כי הנה יפלחו וכו' וילדיהן כו' ולא בלבד העדר צער כי אם גם ישאו כו' וישמחו כו' ושמא תאמר אולי לנחמם מעצבם מכובד אם אלו צרות היו כלי השיר אמר שלא היה כן כי אם למען יבלו ימיהם בטוב כדי שלא יותש כחם על ידי שיבה כי אם שיהיו תמיד באבם ויהיו בלויי ימים ולא בלויי גוף ובשר ושמא תאמר הלא קללה תחשב למו כי הדל והנכנע הוא חשוב כמת ובעת מיתה בקלות תגמר יציאת הנפש ואז טוב לו אך אלו שהם חזקים מאד הלא יצא שכרו בהפסד צערת צאת נפשו שיהיה הפירוד בקושי לזה אמר גם זה אין להם כי וברגע שאול יחתו:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 21 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b