ואין לומר כי גם זה קשה יותר לו שידע כי כל רעתו שמורה לבניו וירע לו מאד ויותר היה חפץ לסבול בעצמו משתבא כל רעתו לבניו והוא היה דעת דוד המלך ע"ה כשאמר לו הקב"ה באיזה חפץ או להיות הוא נרדף או בניו ובחר בהיות הוא נרדף לזה אמר אנו כן כי אדרבה מה חפצו בביתו אחריו אחר שומספר חדשיו חוצצו באשמותיו כי טוב לו שלא יחוצצו חדשיו כי שלום ושקט יהיה בימיו וביתו אחריו יבכו צרותם והוא דעת אבישי שיעץ לדוד ויעזור לו אבישי בתפלה להפך הדבר שתהיה הצרה לבניו ולא לא:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 21 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b