חלקת מחוקק על איוב · פרק 9 · פסוק 34

ושימת היד הוא לאמר לו יתברך כשיחדו למשפט נקרבה יסר מעלי שבטו הוא השחין כדי לעמוד בדין כי טרם עמוד בדין ראוי לבעל דין לסלק תחלה היזקו אשר עליו ידוע וגם יסירנו מטעם שני כדי שואמתו אל תבעתני כי על יד ההסרה אבליגה מעט ואם אפילו לזה לא יש בינינו ישית ידו ומה גם עתה לשפוט:

(לב) או יאמר לא איש כמוני כו'. לומר אל תחשבו שלדברי עמו יתברך היא עזות אלי שאשוה לו חלילה או שאדבר לו דברים קשים כאשר בדברי עליו עמכם כי הלא הדין הוא שבבוא איש עני ודל לבוש בלויי הסחבות ובעל דינו שר וגדול לבוש אצטלית זהובה שיכול עני לומר אליו או לבוש כמותי או הלבישני כמותך שאימתך אל תבעתני ואני לא איש כמוני שאעננו ואומר לו נבוא יחדו כלומר באופן אחד למשפט כי ה' מלך גאות לבש ואנכי עפר ואפר וזה משמעות יחדו כמאמרם ז"ל על פסוק וילכו שניהם יחדו בשווי ובכוונה אחת:

(לג) ושמא תאמרו אני לא אענה אך הדיינים יאמרו גם זה לא יתכן כי לא יש בינינו מי שיוכל להוכיח הדין עם מי מה גם עתה שישית ידו בין שנינו להשוות המדות על מה שבין שנינו כאשר בין דל ועשיר הבאים לדין שישוו תכונתם:

(לד) אך מה שאשאל לא יהיה שילבישני גאות כמוהו וכ"ש להפך חלילה רק שיסר מעלי לבוש השחין הוא שבטו וזה מספיק לשאימתו אל תבעתני כי גם כי הוא יתברך גאות לבש איננו נראה לעין כעשיר באצטלית על כן בזה בלבד בהסרת שבטו יספיק לשאימתו אל תבעתני: