חלקת מחוקק על איוב · פרק 30 · פסוק 3

ופירש איך הוא הענין ואמר בחוסר כו'. ולבא אל הענין נשים לב אל מאמרם ז"ל הקוטפים מלוח כו' כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רחמים שנאמר ושורש רחמים לחמם עד כאן. וראוי לשים לב מה ענין זה פה ואיך משנה משורש לגחלים והנה על היות ענשו יתכן כי הנה הפוסק מהקדושה של תורה ומכניס טומאת שיחה ראוי יכוה באש הבלתי פוסק הוא גחלי רתמים והוא מאמרם ז"ל על פסוק עם גחלי רתמים שפעם אחת אחזה אש ברותם א' ואחר י"ב חדש בדקו ומצאו שרשי בוער באש ועל כן יהיה כי היותו נדון במשפט אש בלתי פוסק כי אם בזמן רב ייחסו אותו אל גחלי רתמים וזה יאמר הקוטפים כו' ושורש רתמים הבלתי כבה הוא לחמם שמאכילין אותו בגיהנם. עוד ידענו מרז"ל כי נפשות הרשעים הן הם המזיקים ונמצאים במדברות כי נעשו שדים ומזיקים בני אדם ובכללם יהיו מואסי התורה ונבא אל הענין והוא כי אמר ראו נא כי כח ידי אלו אין לעלות על לב שיהנה איש ממנו כי הלא אפילו לחותם השרשי איננו עלימו כי אלה הם בני אדם שבשביל חוסר לחם או בכפן ממש לבדו מבלי הצטרף צרה אחרת עמה כצרותי רק על זה בלבד גלמוד הספיק להם להיותם עורקים ציה הוא מדבר שמם ובעוד שהיה יום לא הכירו רעתם עד חשך היום ואמש שהיו שם בלילה ראו שואה מחודשת על הכפן שהוא חוסר מים וגם ומשואה כי בלילה שדים ולילין ושעירים ירקדו שם: