חלקת מחוקק על איוב · פרק 16 · פסוק 14

והנה אחר כך יפרצני פרצות בגופי ואינו עושה פרצה על גבי פרצה כי אם פרץ על פני פרץ שהוא לפני הפרץ על פניו בסמוך ולא עליו ומי יתן ולא היה מדקדק על זה כי אם ירוץ עלי שגבור בלי דקדוק מקום הפרצה על יד דריסתו בריצתו שהיתה דריסה באה על פרצה קודמת ואמות בה וינוח לי:

או יאמר יפרצני כו' לומר כי אחר שפררו ופצפצו ויסובו עליו רביו בשחין רע גם מחדש בכל יום תמיד דכדוך שמרגיש כאילו גבור רץ בחמת כחו על גופו כאמרו ירוץ עלי כגבור והקדים ואמר יפרצני כו' לתת טעם למה הקדים כל השברון הקודם והיה מספיק מה שירוץ עליו כגבור ואמר יפרצני כו' והוא כי דרך הגבור עריץ שאם ירוץ על גוף איש שכל אשר ידרוך בריצתו כן ישבר כל עצמות אשר תדרוך כף רגלו עליהם ויסתכן האיש ההוא אך אם האיש ההוא כבר כל גופו מדוכדך ואחז כל בשרו רפיון על יד הדכדוך ההוא באשר ידלג עליו איש גבור לא ישבר בעצם לרפיון הנדרך כי לפי חוזק עצמותיו יהיה השבור שהוא פגיעת קשה בקשה כן יאמר איוב הנה תחלה יפרצני פרץ השחין על פני פרץ הפרור ופצפוץ ועל כן כאשר ירוץ עלי הוא כגבור כלומר בלתי ממית וזהו כגבור בכ"ף הדמיון שהוא כי מצא את גופי כלו רפה. או שעור הענין שמא תאמרו איך לא יצאה נפשך בכל הרעות האלה לזה אמר כי עשה השטן בערמה כי יפרצני כו' ואח"כ ירוץ כו' שהוא המצאת צרה גדולה באופן בלתי ממית: