ומה שאמרתי שהראוי הוא להיות שריד קבוע לאכלו הוא למען יורגל ולא ירע בעיניו כי הלא לבלתי עושה כן הנה לפי טבע בני האדם אפשר יגרום בהעדר צדקה שפיכות דם וממוצא דבר מראה פנים לאשר יחשב המעלים עיניו מן הצדקה כשופך דמים כי הלא יקרה יהיה איש במלאת ספקו שיש לו ספוק צרכו ויצר לו כאשר כל יד עמל תבואנו פשוטה לקבל פרוטה ממנו אומר בלבו הנה די לי ספוקי ומה שאתן לזה יחסר לי באותן יתן בצרות עין:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 20 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b