חלקת מחוקק על איוב · פרק 25 · פסוק 6

כלומר ושא נא קל וחומר ואמור אף כי אנוש כו' שמעותד בחטא ובכן אל תתמה על יסוריך כי לא באו חנם:

(ב) או יהיה ענין המענה לומר הנה שני דברים עשית א' ששמת פניך לווכח עם קונך שנית שנתרעמת על דבר דור המבול שרב שופע טובם והמה ברשעתם כי גם שצפו מים על ראשם קל הוא היותם על פני מים ומהראוי היה לפי רעתם שתקולל חלקתם בארץ שיהיו נעים ונדים לאורך ימים על אלה בא להשיב על זאת השנית דסליק מינה ואמר המשל ופחד כו' לומר אם היה שהוא יתב' דן על פי מדת הדין בלבד כך היה אך הנה המשל ופחד עמו מדת חסד ורוצה לדון ברחמים ומדת פחד ורוצה לתפוס בשורת הדין ומה עושה הוא יתברך עושה שלום במרומיו בין שתי המדות ומשתף מדת רחמים להיות רחום בדין כלומר שעל כן לא עשה ככה לקלל חלקחם בארץ שיתמידו ברעה בחיים חייתם:

(ג) כי אדרבא חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כי היש מספר לגדודיו מיום שברא אלהים אדם ולא יאבדו כי ועל מי מכל בני אדם לא יקום אורהו הוא נפשו להחיותו בתחיית המתים ואין זה רק על השתף רחמים בדין לבל ידח מהם נדח:

(ד) ועל הראשונה ששמת לבך לווכח עמו יתברך אל תעש כן כי מה יצדק אנוש כו' כדלעיל עד סוף המענה: