בעורי וכו'. הנה אין לשנים עור לומר בעור שני ואחשבה המשיל את השפתים לעור השינים כמ"ש ז"ל ששנים ושפתים הם שתי חומות שלפני הלשון. ונבא אל הענין אמר הנה יש מקום להשיבני כי לא תעבוני רק על דברי נגד ה' שמורה ששלא כדין דכאני ועל כן קנאת ה' קנאתם ותשנאוני כאשר הוא יתברך שנאני על אשמותי ועל דברי הנה דעו אפוא כי אדרבה הוא יתברך מרחם עלי על דברי טובה ואתם רעי לא כן והוא כי הנה בעורי ובבשרי דבקה עצמי על יד הכאת השחין בהתמדתה ומה שלא מתי הוא בזכות עור שני הם שפתי כי טרם ידבקו שפתי לשני ככל שאר עורי ובשרי שנדבק לעצמו דברתי דברים טובים כענין ה' נתן וה' לקח כו' גם את הטוב נקבל כו' וזהו שנאמר בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו שהם עור שמו כמדובר ועל ידי כן נמלטתי:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 19 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b