ומה שאמרתי וידכאו בשער כו' ויהיה מדכאם הלא הוא אשר קצירו כו' כי אין צריך לומר אשר לא קבל טובה מהאויל הנזכר כי אם אשר קצירו של האויל בהיותו רעב היה אוכל לשבוע לחם ועתה מדכה יתומיו והוא חושב שמרבה הונו והוא מרבה לא לו כי בליעל כקוץ מונד יעשוק אותו גם הוא כי על דאטף יטפוהו וזהו ואל מצנים יקחהו הוא בליעל שהוא קוץ מקוצים וסוף שניהם שלא בלבד יאבדו מה שעשקו כי אם גם כל נכסיהם שלהם יפלו ביד צמים הם השטופים לגזול כצמאים לרוות עצמם מהון זולתם וזהו ושאף צמים חילם ואין זה רק מחמת קללתי נמצאתי גרמא לשיחטאו בהם ואין מיתה לי גדולה מזו כמאמרו ופותה תמית קנאה וכל כך הרעותי למו בקבייתי כי לא בלבד היה נראה שהגזלנים ודומיהם היו שואפים ממונו רק כאלו החיל שלהם עצמו היה שואף ומשתוקק לידבק אל הצנים שיקחוהו וזהו ושאף צמים ומי היה השואף חילם. כי חילם היה השואף אותם כי עשה יעשה לו כנפים וכו':
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 5 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b