ושמא תאמר כי אמנם שגית יום או יומים מרגע הלידה ותכין לך נחש ישכנה אינו מעלה או מוריד באופן תוכל עשוהו אתה דע לך כי אי אפשר כי הלא אם תעבור העת יסתכנו הולדות ואמן כי הלא כאשר תכרענה לילד יצר לילדיהן צרו' המקור ואין מושיע כרגע ילדיהן תפלחנה כי יתחתכו בשהיה מה וגם אמן כי מיד חבליהן תשלחנה מהן וידוע כי אם בעת לדת היולדת ירפו ממנה חבליה לגמרי תגוע ותמות וזהו חבליהן תשלחנה כי על ידי חוזק החבלים תאזור כח להתחזק ולילד ועל כן אם תעבור עת הלידה שהוא בעת הכריעה במצור ההוא ילדיהן תפלחנה ועל ידי כן חבליהן תשלחנה מרוב המצוקה ותמות גם היא באופן שאין כח בזולתו יתברך הרגע ולגזור על הנחש כמו רגע לנשכה ולילדה:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 39 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b