אם נפתה לבי כו'. הלא כמו זר נחשב ישים עונש עונו שתחטא אשתו כי מה פשעה שתענש וגם אם בת עונש היא על הדבר למה יהיה עונשה שתטחן לאחר ותעשה עבירה ועוד אומרו ועליה יכרעון אחרין למה תחלה אמר אחר בלבד ואחר כך אמר אחרין וגם תחלה אמר תטחן ואחר כך אמר לשון כריעה וגם אומרו היא זמה והוא כו' אם הכל אחד למה יחלקם לשנים וגם לשנות התארים מנקבה לזכר באומרו היא והוא. אך יאמר אם נפתה לבי שגמרתי בלבי על אשה ומפני שמחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ומה גם אחרי אומרו שלא ישקלהו רק במאזני צדק של צדקות שהוא קו הדין ולא במאזני חסידות ליענש על הטותו ממנו על כן אמר ועל פתח רעי ארבתי שהוא כי התחלתי במעשה בלכתי לארוב על פתח רעי לגמור הרעה:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 31 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b