והטעם כי אם שכבתי בלילות הנזכרות מיד ואמרתי מתי אקום לעבוד את ה' ומה גם לר' יוחנן שאמר איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא שיאמר שהיה אומר מתי אקום לעסוק בתורה והוא כי היה אומר בפה מתי אקום מזכיר העת שהייתי חפץ לקום ואז היה הערב הוא הלילה נמדד ונחצה שהייתי נעור וקם בעת ההיא כי ערב הוא לילה כמה דאת אמר קרא לילה ויהי ערב כו' וכן כתבו המפרשים ומדד פועל עבר ונכון לפי זה כאלו נמדד לילה כאמרו ושמא תאמר אם מרבה היית להשכים או עמל כל הלילה בתורה הלא ביום היית מתנמנם כאיש נדהם ועבודת ה' ביום לא תהיה כראויה ומה גם לעת ערב מחצי היום ולמעלה לזה אמר ושבעתי נדודים עדי נשף שבראותי את עצמי מהנמנם להעביר שינה הייתי קם על עמדי ומתנודד אנה ואנה עדי נשף ובהתנודדות הייתי נעור ועוסק בעבודת שמים ואם תחזור שינה הייתי מתנודד שנית וכן עדי נשף:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 7 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b